מחבר: פיל קרוגר, "מיקוגן זרעים"
תרגום: תומר רענן
זמן מבוזבז פירושו בדרך כלל כסף מבוזבז ברפת החלב. זה כולל את הזמן הדרוש לתחמיץ התירס להשלים במלואו את תהליך התסיסה ולהיות מוכן להאכלה.
בכדי לשמור על החומרים המזינים בתחמיץ, תסיסה יעילה (ירידה מהירה ב- pH על ידי המרה של סוכרים לחומצות), היא אבן הפינה של הזנה חסכונית המסייעת לשמור על שורה תחתונה רווחית.
כתזונאי, אני עובד עם רפתות רבות על שיטות העבודה הטובות ביותר לאחסון יבול תחמיץ התירס שלהם. אנחנו רוצים לקצור, להדק ולאטום את התחמיץ כדי לשמור על איכות גבוהה של החומרים המזינים שבו, באמצעות תסיסה וניהול תהליך תקין. נשמע קל, נכון? זה באמת לא קשה, אבל יש הכרח לבצע זאת ביסודיות ובצורה נכונה.
הכנת תחמיץ תירס איכותי
ההבדל בין תחמיץ התירס בזמן הקציר והאחסון לעומת התחמיץ הנאכל חודשים לאחר מכן, יכול להיות שונה מאוד בתכולתו. תפקידך הוא למזער איבוד חומר (פחת) ואיכות. החמצה היא תהליך כימי פשוט. בנוכחות חיידקים אנאירוביים, סוכרים בתחמיץ התירס הטרי מומרים לחומצות שמורידות את ה- pH ומשמרות את המסה. החומצות מונעות מעובשים ועיפוש להתרבות ומשמרים את החומר נעכל וזמין לפרות.
לתסיסה יעילה נדרשים מרכיבי מפתח אלה:
מקור מזון שיכול לתסוס במהירות – סוכר הצמח, מספר עמילנים פשוטים וסיבים מסיסים מזינים
לחות וחום - השילוב הנכון של טווח הטמפרטורה הנדרש עבור החיידקים לעבוד. לחות מתאימה, מסייעת להוצאת חמצן בזמן ההידוק. שמירה על התחממות מינימלית של 10 מעלות צלזיוס מעל טמפרטורת הסביבה בקציר חשובה. לעומת זאת, תחמיץ קפוא בדרך כלל לא יתסוס בשל היותו קר מדי עבור החיידקים.
הוצאת חמצן מהתחמיץ ככל האפשר – הוצאת חמצן מאפשר לתהליך התסיסה לעבוד במהירות, מגביל את הפסדי החומר היבש ומקטין את הסיכוי לקלקול. חייבים להישמר מכניסה מחודשת של חמצן לתחמיץ המאוכסן בכדי לשמור על איכותו וכמותו לטווח ארוך.
הוספת תרכיב (inoculant) חיידק חי - (לקטובצילוס, וכו ') חיידקים אנארוביים אלו, מיושמים כתרכיב המוסף על התחמיץ המקוצץ בכדי לעודד יצור חומצה לקטית – ובנוסף חומצה אצטית וחומצות תסיסה אחרות. ישנו תיעוד רב לכך שהתרכיב מפחית 2 עד 4 אחוזים מהפסדי החומר הנעכל.
השילוב והעיתוי של אלמנטים אלה מאפשר התחלת תהליך ומניע תסיסה
מהירה כדי לשמור על תחמיץ התירס לעיכול אופטימלי וזמינות המרכיבים
המזינים.
במהלך תהליך התסיסה, יבול התאית הנעכלת לא ישתנה הרבה. נעכלות NDF עשויה להשתנות מעט כאשר בודקים אותה בזמן הקציר ולאחר החמצה.
נעכלות הסיבים עשוי להיות שונה בכמה נקודות כאשר משווים דגימות מן הקציר ואחרי תסיסה. עם זאת, נעכלות העמילן תשתנה באופן משמעותי במהלך תהליך האחסון.
תפקיד החומר היבש והאחסון
יש לבצע מעקב אחר החומר היבש כאשר מתכוננים לקציר. עבור תסיסה איכותית, החומר היבש בצמח כולו, צריך להיות מ 30 עד 36 אחוז. אחוז חומר יבש מתאים, יסייע להידוק התחמיץ בחוזקה, יפחית את כמות החמצן הזמין ולכן יפחת הקלקול. המפתח הוא בשמירה על אחוז החומר היבש.
חומר יבש מתחת 30%, גורם לכמה מן החומרים המזינים ביותר לעיכול לצאת מן התחמיץ ויוצר חומצות פחות רצויות. חומר יבש מעל 36%, מגביל ייצור חומצות חשובות הדרושות לתהליך תסיסה מיטבי. שני המצבים הללו, צורכים עמילנים וסוכרים חשובים לעיכול ומשאירים פחות חומרים מזינים עבור הפרות.
תהליך הוצאת האוויר מן התחמיץ במהלך ההידוק הוא קריטי לתסיסה מהירה. בעת פריקה לבור התחמיץ או השרוול, לנסות הדק היטב ומהר ככל האפשר כדי להרחיק חמצן.
הידוק בשכבות דקות של 15 ס"מ או פחות, וכמות מטרה של 245 ק"ג חומר יבש או 700 ק"ג משקל טרי לכל מטר מעוקב חשובים ביותר לתהליך בבור התחמיץ. הקפידו לשמור על שיפוע מתאים ושיא מעוגל לניקוז המים. יש לאטום עם יריעת מגן UV ולאבטח אותו ע"י צמיגים.
בכדי להוסיף ולמנוע איבוד חומר יבש, מומלץ להשתמש בניילון מונע חמצן (oxygen barrier) מתחת הניילון (השחור – לבן). כאשר ניילון מונע החמצן מוצמד היטב לפני התחמיץ, ימנעו 2 עד 5 אחוז קלקול ותופחת העבודה הקשה של הסרת התחמיץ הרקוב לפני האכלתו. כאשר ממלאים את הבור, שיקלו הנחת ניילון או ניילון מונע חמצן על הקירות. פעולה נוספת זו, עוזרת למניעת כניסת מים וחמצן, קלקול ואיבוד חומר יבש.
זמן החמצה של תחמיץ תירס (hybrid)
לאחר שהתחמיץ מהודק, הבטיחו כיסוי טוב ותנו לתחמיץ להבשיל. לאחר הכיסוי, יש לשמור עליו מחשיפה לחמצן עד רגע ההאכלה. מתן מנוחה להבשלה של ארבעה עד שישה חודשים תאפשר לעמילנים להפוך נעכלים יותר באופן משמעותי. חשוב ביותר לאפשר לפרות גבוהות תנובה ליהנות מרוב החומרים המזינים אשר בצמח. למרות שנעכלות התאית אינה מושפעת מהתארכות הזמן, נעכלות העמילן יכולה להשתפר באופן ניכר בין שישה חודשים לשנה לאחר הכיסוי.
שינוי זה בנעכלות העמילן, מתרחש בעזרת חלבונים הנקראים פרולמינים
אשר מקיפים ומגינים על מולקולות העמילן הנמצאות בעיקר בקלחים. בזמן
הקציר, פרולמינים מגבילים את יכולת הפרה לעכל את הקלח. בזמן ההחמצה,
מתפתחות חומצות השוברות פרולמינים והופכות את העמילן לנעכל על ידי
המיקרואורגניזמים שבכרס.
ארבעה חודשים לאחר סגירת הבור, יש מספיק עמילן נעכל בתחמיץ תירס
ואפשר להאכילו. אני ממליץ לתכנן ארבעה עד שישה חודשים לפחות לפני
פתיחת הבור החדש. זמן רב נדרש על מנת להפחית את כמות הפרולמינים.
זה חשוב במיוחד לפרות גבוהות תנובה, אשר להן צריכת חומר יבש גבוהה
וקצב מעבר בכרס מהיר ביותר.
הערת המתרגם – בארה"ב מתקיים שימוש בזני תירס שונים המוכלאים גנטית ומכונים בשם הכללי "הייבריד". הם מפותחים לתכונות שונות כגון, כמות גרעינים, יבול, נעכלות ועוד...
בהתאם לבחירת זן תירס המכלוא, אפקט התסיסה הרצויה, יוכל להתרחש מהר יותר מזנים "פשוטים". בזני תירס המפותחים טכנולוגית ל "קלח רך", אחוז העמילן הצפוף בגרעינים מופחת באופן משמעותי והוא הופך לזמין יותר כשישה שבועות לאחר הקציר והאחסון. עם גמישות זו בתסיסה, יתאפשר להאכיל את תחמיץ התירס החדש מוקדם יותר ולאפשר אחסון פחות מלאי.
השורה התחתונה
כל דבר קטן נחשב כשמדובר בשמירה על רווחיות הרפת. ניהול נכון של תהליך הכנת התחמיץ חוסך חומרים מזינים רבים עבור הפרות וזה מתחיל בקציר. בממוצע, יכול להיגרם הפסד של 12 עד 15 אחוז מכלל החומרים המזינים הזמינים מהקציר ועד ההאכלה.
קית בולסן, פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת קנזס סטייט, אומר, "ההערכה היא שבין 16 ל -20 אחוז של תחמיץ התירס שיוצרו בארה"ב ... יאבדו. זה 1.1 עד 1.3 מיליארד דולר במונחי מלאי הנזרקים מהחלון החוצה". על ידי הקפדה נוספת במהלך הקציר, ההידוק והאטימה, אפשר להפחית הפסדים כספיים ולשמור על חומרי ההזנה לטובת מערכת העיכול אשר ללא הקפדה ילכו לאיבוד.
החלק הבלתי נראה במהלך אחסון תחמיץ התירס משתלם בגדול בטווח הארוך. הקפידו על כל הפרטים והגדילו למקסימום את הערך המתקבל מההשקעה. עבוד עם התזונאי והאגרונום שלך להערכת חומר יבש, אורך קיצוץ, עיבוד הגרעינים (בקומביין) ותהליך ההידוק בבור להצלחת תהליך ההחמצה בכדי להגיע לזמן ההאכלה באופן מיטבי.
ככלל: ככל שישתפר תהליך הקציר וההידוק, תשתפר ההחמצה. זה יחסוך כסף וצורך בהגדלת מלאי התחמיץ וחומרים אחרים כאשר מכינים מנות לעדר.
מקור:
Time is money: Impact of corn silage fermentation for a healthy bottom line
Phil Krueger for Progressive Forage Published on 12 July 2018