ניהול הזנה ומספוא עבור תנובת חלב של 20,000 ק"ג חלב

מחבר: Dave Natzke תרגום: תומר רענן

מבוסס על המאמר Homegrown forages score points at Wisconsin dairy




טום קסטל, אוהב להתבדח על כך שעקב הנתונים הפיזיים של משפחתו, הם לעולם לא יבחרו ראשונים לקבוצת הכדורסל. לעומת זאת, הקסטלים נמצאים גבוה מאד בכל הקשור בגנטיקה, ייצור החלב והמספוא של עדר החלב שלהם. קסטל, יחד עם אשתו ג'ין, בנם כריס ואשתו ג'ניפר, שותפים בחוות אבר גרין וויסקונסין Ever-green-View Farms LLC . חוות המשפחה, הוצגה בתערוכת "דיירי אקספו 2018" בסמינר שעסק בתחום המיספוא. הכותרת שנבחרה להרצאה: "ניהול הזנה ומספוא עבור תנובת חלב של 20,000 ק"ג חלב".



טום וג'ין, החלו לעסוק בחקלאות בשנת 1973 ורכשו את חוותם הנוכחית בשנת 1975. במהלך השנים, מציאות של מבנים ישנים ורצון לנהל את הפרות באופן פרטני, הכתיבו גודל עדר של 85 – 90 חולבות. הקסטלים, קיבלו החלטה מודעת לשיפור הביצועים ולא להגדיל את מספר הפרות. "הם בנויים ומאובזרים היטב" קסטל אומר על שני המבנים של החווה שניבנו ב 1850 ו 1903. "הותקנו בהם מנהרות אוורור ותאורת משך יום ארוך".


מיספרים

"קבוצת קסטל" כוללת גם תזונאי וטרינר בשם סטיב וודפורד מחברת "נוטרישן פרופשינונלס" מוויסקונסין. סטיב וטום, מכוונים להזנה מכווננת תוצאות, תוצאות, תוצאות.......

ישנן הוכחות סטטיסטיות מרובות המראות תוצאות הלקוחות מעולם הכדורסל: תנובת החלב, הגיעה ל 20,865 ק"ג חלב לפרה באוקטובר 2018. זה כמעט כפול מהממוצע בארה"ב. תנובת החלב לפרה, עולה ב 545 ק"ג בשנה לעומת קצת מעל 136 ק"ג בארה"ב. ממוצע תנובת החלב היומית הממוצעת 60 ק"ג לפרה ביום, עם 3.99% שומן ו 3.1% חלבון. פרות בתחלובה ראשונה מגיעות בממוצע לשיא של 63 ק"ג ליום, בתחלובה שניה – 79 ק"ג ובתחלובה שלישית 81 ק"ג.





מזון גס והזנה

בין אם זה בעלי החיים או המזון הגס, הכל בחוות Ever-green מתחיל בגנטיקה. מצד המזון, המטרה היא לייצר מזון טעים באופן עקבי בשטחי החווה (כ 2,500 דונם). הם קצרו אספסת, 6 פעמים ב 2018.

מזון גס שקיבל גשם נחשב לתקלה טכנית. מזון גס שלא נירטב בגשם, נקצר ומאוחסן במהירות, לשמירה על איכותו. המזון הגס מאוחסן בשישה סילואים אנכיים וגם בחבילות שחמיץ עטופות פלסטיק, דבר המאפשר גמישות בהקצאתו.

"אני מאמין שהקצאת מזון חשובה ממש כשם שהמזון עצמו חשוב". אומר קסטל. "אם יש לך בור תחמיץ גדול בחווה ויש לך מזון שניזוק, מזון שקיבל גשם, מזון בעל ערך מופחת או שהיה עיקוב בקציר, תצטרך להאכיל אותו לכל הפרות". אנו מסוגלים להפריד בין מזונות בעלי ערך שונה ולייעדם בדיוק למי שאנו רוצים: לעגלות, ליבשות ולחולבות. עבור הפרות החולבות שלנו, איננו מעוניינים כלל במזון אשר נאלצנו להתפשר עבורו. אנו מנסים להאכיל לחולבות מנה יציבה.



"אנו מקצצים תירס לתחמיץ ולשחמיץ באורך סיב זהה". "איננו מעוניינים בבירור המזון ((sorting". כמו כן, מדגיש קסטל, חשיבוים שמירת הפרות והאוכל בקרירות. מאד חשוב לשמור את האוכל קריר. "שמור על הפרות שלך קרירות ואפשר להן לאכול בשעות הקרירות של היום".

בנוסף לכך שהם מגדלים בעצמם את המזון שלהם, הקסטלים מוכרים פולי סויה קלויים, תחמיץ וגרעיני תירס אך אינם מוכרים חציר, למעט מיקרים מיוחדים.

קסטל אינו מוסיף הרבה זירעי עשב בעת זריעת אספסת חדשה ומעדיף לגדל חלקות עשב אחדות בנפרד עבור הפרות היבשות והעגלות.


במשך השנתיים האחרונות, שחמיץ האספסת הראה תוצאות של 21 עד 25 אחוזי חלבון (CP) ובין 34 ל 39 אחוזי NDF. ברוב המקרים, השחמיץ אינו גבוה מ 200 RFV = ערך מזוני יחסי ( RFV הוא מדד המדרג מזונות גסים לפי הערך הפוטנציאלי של צריכת חומר יבש נעכל, בהשוואה לזה של אספסת בפריחה מלאה. ת.ר.) ושואפים לטווח שבין 160 ל 190 RFV. איננו אוהב "דלק סילוני" (רמה גבוהה מדי) של RFV אך אינו מדלל איכות גבוהה עם קש.

וודפורד אומר שמנת ההזנה של החווה, אינה שונה מהמנות של לקוחות אחרים: 16% חלבון, 27-29% NDF, 5% שומן. המנה מתחילה בשדה בגידול מזון גס איכותי בבית ומכילה בדרך כלל 60 עד 70 אחוז מזון גס מכלל המנה.

תחמיץ תירס BMR הוא חלק מתכנית ההזנה מזה 10 שנים ומהווה כ 60 אחוז מסך החומר היבש של המזון הגס במנה. בין השינויים שהוכנסו לאחרונה, נכלל קציר התירס בגובה 85 ס"מ ומיעוך בשרדלג' (shredlage). ( בממעכת Shredleage אורך הקיצוץ הוא 30 מ"מ במקום 19 מ"מ והגלילים ממעכים גם את הסיב. ע"י כך מושג ערך העלאת גירה גבוה יותר ונעכלות NDF גבוהה יותר אף היא. ת.ר.) קסטל אומר שקציר גבוה של התירס, הפחית רק מעט מהכמות הנאספת בשדה, אך שינה דרמטית את הרכב המזון.


יבול 2016-17 של תחמיץ התירס, הכיל בממוצע 31 עד 35 NDF, 40 עד 41 אחוז עמילן ו 64 עד 70 אחוז NDFd (30 שעות). מבחן ראשוני של 2018 הכיל 48 אחוז עמילן.

וודפורד אומר, שמהלך הקציר הגבוה, האיץ את צריכת החומר היבש ב 1.8 ק"ג חומר יבש ביום ל 30 ק"ג ביום לפרה. עם השינוי, ממוצע ניצולת המזון השתפר ליותר מק"ג ח"י לשני ק"ג חלב, והצריכה עלתה ב 4.5 ק"ג ח"י ביום.

עקב נוכחות תחמיץ תירס גבוה בעמילן, קסטל אינו מאכיל הרבה גרעינים: כ 3.8 עד 4.5 ק"ג גרעיני תירס לחים לפרה ביום (נקצרים ב 27% לחות ונשמרים בסילו Harvestore). פרות נחלבות, אינן מקבלות שחת יבשה כלל.

לפרות החולבות, כל מרכיבי המנה למעט פולי הסויה הקלויים והשחמיץ, מואבסים כמנה כולית פעמיים ביום. המזון מקורב בכל כמה שעות סביב השעון. פולי הסויה הקלויים מואבסים בבוקר לפני מתן המנה הכולית והשחמיץ מוסף על גבי המנה הכולית הטריה.


"אני נפעם מכמות המזון אותה אוכלות הפרות בלילה: הן אוכלות מעל 50% מהמזון שלהן בין חצות לשש בבוקר" אומר קסטל.

לאחר קירוב המזון, מוסיפים מעליו 1.4 ק"ג סויה ו 1.8 ק"ג שחמיץ. הם מאמינים שבדרך זו, צריכת החומר היבש, מואצת ב 0.5 עד 1 ק"ג ביום.

פרות אוהבות פולי סויה קלויים, "יכולנו לערבב את פולי הסויה יחד עם המנה הכולית ויהיה לזה אותו הטעם, אך לא יתקבל האפקט של אכילה מוגברת. אנחנו רוצים שהם תאכלנה את רוב המנה כך שהיא תהיה מאוזנת. זה כמו לטפטף סירופ על גביע הגלידה שלך, הפרות אוהבות את זה ואנחנו רוצים שהן תהיינה מאושרות".

וודפורד מאמין, שיצרני עלית כמו קסטל, פועלים בניגוד לתכניות הזנה מקובלות. תפקיד התזונאי, הוא למקסם את התסיסה בכרס, כאשר מרכיבי החלב, משרתים כאינדיקטור רגיש לביצועי הרכב המנה. הפרות שלו, מייצרות 2.5 ק"ג שומן ביום שהם 100 גרם בכל שעה, ומקבלות רק חצי מזה במנה. כל שאר חומצות השומן, מופקות מהתסיסה בכרס. כאשר מוסיפים לכך 3% שומן, הפרות מייצרות 4.5 ק"ג מוצקים ביום.


האבסת קלחי תירס

בנוסף לקציר גבוה של תירס BMR, קיים בניהול המזון הגס עוד הבט מיוחד. לאחר קציר גרעיני התירס, נכבשים קלחי התירס לחבילות עגולות ונעטפים בניילון. הם מעדיפים חבילות ביחידות. בקיץ הבא, החבילות מפוזרות בשדה על גבי וואל שחמיץ האספסת מהקצירים השני והשלישי אשר נקצרים ביחד ומאוחסנים בסילו אנכי ומואבסים כמזון לעגלות. "זה כמו מנה כולית עם הקלחים המעורבבים בפנים. זה מוריד את רמת החלבון ל 17% ואף ניתן להורידו יותר בעזרת תוספת קלחים".

כתובת: קיבוץ כיסופים
תומר רענן וואטסאפ
0